מה צריך לדעת לפני שמתחילים לרוץ אחרי גיל 50?
אני לא רצה מרתונים. אני חותרת וגולשת על סאפ, מתאמנת קליסטניקס - וכל זה בגיל 72. אז כששואלים אותי אם אפשר להתחיל לרוץ בגיל 50, התשובה שלי פשוטה: כן. גם בלי ניסיון קודם. הגוף לא בודק תעודת זהות - הוא בודק אם קיבל גירוי הדרגתי.
למה זה מרגיש קשה יותר להתחיל דווקא עכשיו?
הקושי כמעט אף פעם לא פיזי. הוא במחשבה. "בגיל שלי? עכשיו?" זו אמונה מגבילה, לא עובדה - היא רק לובשת נעלי ריצה. הגוף לא יודע כמה שנים יש לו. הוא יודע רק אם הוא מקבל גירוי, או לא. השאלה היא לא אם אפשר. השאלה היא אם מוכנים להתחיל בקצב של הגוף שיש היום, לא של לפני עשרים שנה.
כמה זמן לוקח לבנות בסיס ריצה בטוח?
שישה עד שמונה שבועות. זה הזמן לבנות בסיס אמיתי - הליכה-ריצה משולבת, לפני שעוברים לריצה רצופה. מתחילים בהליכה מהירה. מוסיפים קטעי ריצה קצרים. מאריכים בהדרגה. הטעות הכי נפוצה? לדלג על השלב הזה מרוב התלהבות. וזו בדיוק הדרך להיפצע, ולוותר אחרי שבועיים.
מה משתנה בגוף שדורש תשומת לב אחרי גיל 50?
זמן ההתאוששות מתארך. אז שני-שלושה ימי ריצה בשבוע, לא כל יום. ליבה וירכיים חזקים - זה מה שמגן על הברכיים ועל הגב, לא פחות מהריצה עצמה. ובירור רפואי לפני שמתחילים? כן. לא כי משהו בהכרח לא בסדר - כדי לדעת בדיוק ממה מתחילים.
בקהילה שלנו יש דוגמה חיה לזה. אבי תורג'מן עבר בגיל 48 מספורט קבוצתי לספורט סיבולת יחידני לגמרי - איש ברזל, מרתונים, ותחרויות טיפוס מדרגות ברחבי העולם. קראו את הסיפור המלא שלו.
בקצרה
אפשר להתחיל לרוץ בכל גיל. הגוף מגיב לאימון הדרגתי, לא לשנים שיש לו. שישה עד שמונה שבועות של הליכה-ריצה, לפני ריצה רצופה - זה מה שמונע פציעות וויתור מוקדם. התאוששות, ליבה חזקה, ובירור רפואי מקדים - זה ההבדל בין ריצה שנמשכת שנים לריצה שנעצרת אחרי חודש.
מתי השבוע הזה תצאו להליכה-ריצה הראשונה שלכם?