איך מוצאים מטרה חדשה אחרי הפרישה?
בונים אותה בעצמכם. מנסים דברים, בודקים מה מדליק אתכם, ובוחרים דבר אחד להתחייב אליו. מטרה היא לא מותרות אחרי הפרישה. מחקר על כ-950 מבוגרים בשיקגו מצא שמי שחי עם תחושת מטרה חזקה היה בסיכון נמוך פי 2.4 לחלות באלצהיימר במשך שבע שנים, ממי שלא.
למה הפרישה מרגישה לפעמים כמו ריק?
כי במשך שנים העבודה ענתה בשבילנו על השאלה "בשביל מה לקום בבוקר". היא נתנה שעות, אנשים, ותחושה שצריכים אותנו. ביום שהיא נגמרת, השאלה נשארת פתוחה. זה לא סימן שמשהו לא בסדר אצלכם. זה סימן שהגיע הזמן לענות עליה מחדש, הפעם לבד.
איך יודעים מה המטרה הבאה?
שואלים שלוש שאלות. מה תמיד רציתם לעשות ודחיתם? מה אנשים באים לשאול אתכם, כי אתם יודעים את זה טוב? ומה גורם לכם לשכוח מהשעון? בגיל 55 נרשמתי לקורס מדריכי חדר כושר במכון וינגייט. היום אני בת 72, מאמנת, ומתאמנת על הטבעות.
ומה עושים כשלא יודעים?
מתחילים בניסוי, לא בהחלטה. חוג אחד, התנדבות אחת, קורס של חודש. נותנים לזה זמן, ובודקים איך מרגישים אחרי. מה שלא מתאים, עוזבים בלי אשמה. מה שמדליק, מגדילים. מטרה נבנית מתוך תנועה, לא מתוך ישיבה וחשיבה.
בקצרה
מטרה אחרי הפרישה לא מגיעה לבד, בונים אותה. שלוש שאלות עוזרות: מה דחיתם, במה אתם טובים, ומה משכיח מכם את השעון. כשלא יודעים, מתחילים בניסוי קטן ומגדילים את מה שמדליק.
מה הדבר האחד שדחיתם שנים, ותנסו אותו החודש?